יום אחד, תוך כדי גלילה באינטרנט בחיפוש אחר משהו יותר מהרגיל, נתקלתי בפורום. הם דיברו על שליטה נשית, על כוח, על נתינה, על התמוססות ברצון של מישהו אחר. הרעיון של כניעה מוחלטת התחיל להסתובב בראשי. התחלתי לחפש דומינה. התכתבות עם כמה פרופילים לא הובילה לשום דבר-רק מילים על המסך, ריקנות.
עד שנכנסתי לאתר דירות דיסקרטיות. האתר נשם קור וכוח. שם נתקלתי בפרופיל שלה, אווטאר קפדני, מביט מבעד למסך כאילו נשרף. הכיתוב תמציתי כמו פסק הדין: "מחפש עבד לפגישות פנים אל פנים."הלב פועם, מכווץ את גרונו. יצרתי פרופיל, הכנסתי תיאור, פטישים והחלטתי לשלוח הודעה בהרגשה, " אני מחפש גברת. מוכן להגשה מלאה. המספר שלי…"
התגובות היו נדירות. כמה טרולים שהלעג שלהם רק עורר בושה. כבר הספקתי להתאכזב, כשלפתע הגיע טקסט: "היי, אתה מחפש גברת? הפרופיל שלך מעניין אותי."התחלנו לתקשר. שמה היה ויקטוריה, בת 38. טקסט ההודעות שלה היה ברור, ללא סנטימנט נוסף. הפנטזיה שלה הייתה קונקרטית: אני על הברכיים, בצווארון, זוחל לרגליה, יצור ללא קול.
ההתכתבות נמשכה מספר ימים. ואז באחד הימים מגיעה הודעה:
אם אתה רוצה להיות העבד שלי, להבין אחת ולתמיד: 1. עכשיו אני הגבירה שלך. 2. אתה חייב לבצע כל פקודה שאעשה. 3. אתה הדירה שלי. אין לך רצון. יש רק את המילה שלי ואת הרצונות שלי. אתה מסכים? בוא מחר.
הלב פועם בצלעות. "כן, גברתי," עניתי, כעבור כמה שעות הגיעה הכתובת וההוראה: חוקן יסודי. 21:00. מכנסיים שחורים. חולצה לבנה. בלי תחתונים.
18:00 הלכתי לשירותים, חוקן לקח קצת זמן, ואז מקלחת יסודית. ואז התלבשתי כפי שהוזמן והתקשרתי למונית. בזמן שנסעתי במונית, הלב פועם בפראות, מחשבות הסתובבו בראשי. "מה אם אני מתגרש?"מה אם אני נפגע באופן בלתי נסבל?""יכול לבטל הכל?- מחשבות מיהרו. אבל כשהמכונית הגיעה, הרגליים נשאו אותי לבית. עצרתי ליד הקיר הקר של הכניסה, עישנתי וחיכיתי. כתבתי לה " אני כאן, גברתי."רגע לאחר מכן הגיע ה-sms" חכה לדירות בדידות."דלת הכניסה נפתחה והיא עמדה בחזית. אישה גבוהה וכושר במעיל גשם שחור ארוך הנהנה לי בשקט לעקוב אחריה. עברנו במסדרון, עלינו במעלית, עלינו לקומה ה -16. הדירה הייתה קרירה וכמעט חשוכה. נכנסנו לסלון המרווח. ויקטוריה הפילה את גלימתה. מתחתיו רק מחוך עור שחור המדגיש את דמותה וגרבי ביריות. מבטה היה קפוא. תתפשט לשער, היא הורתה. כרע ברך מולי."הקול לא עמד בהתנגדויות. מיהרתי להוריד את הבגדים שלי, כרעתי על רצפת הפרקט הקרירה. היא התיישבה בכיסא כשרגלה אחת על השנייה. זחל לעברי והתחל לנשק את המגפיים שלי, היא הורתה והדליקה סיגריה דקה. שפתי אל העור החלק של המגף שלה, שאפתי את ריח המגפיים והבושם שלה. ואז הוא התחיל לנשק את המגף השני.
גברתי התעלפה, קמה. היא התקרבה. "פתח את הפה."פתחתי בצייתנות. היא ירקה לי בפה. "תבלע."בלעתי. ואז היא הורידה את המגף מהרגל שרק נישקתי, ואז הגרב והחליקה אותו לפה שלי. הוא הריח אותה בזיעה ובבושם. "תחזיק אותו בפה. זחל אחריי."זחלתי על ברכי, עם גרב בפה, במורד המסדרון לחדר אחר. זה היה חדר עם ספה מכוסה בשעוונית, שולחן כלים ומראה גדולה על כל הקיר.
"קום. פנה אל המראה. תסתכל על עצמך, " אמרה הגברת. קמתי, היא הוציאה את הגרב מהפה שלי. "ידיים מאחורי הגב."היא הוציאה את האזיקים והצמידה אותם מאחורי הגב. ואז היא באה מאחור. הרגשתי חומר סיכה קריר על פי הטבעת שלי. אצבעותיה החלו לעסות את הכניסה, ואז אחת, לאט מאוד, נכנסה פנימה. זה היה יוצא דופן, אבל לא כואב. ואז השני. גנחתי. "שקט, יצור," היא הוציאה את אצבעותיה בפתאומיות. ואז הרגשתי משהו גדול יותר, קר וקשה-פקק מתכת. היא הכניסה אותה לאט אך ללא רחם. הכאב הלך וגבר, ניסיתי כמיטב יכולתי לא לצרוח כשהיא הכניסה את הפקק עד הסוף היא היכה אותי בכף היד על הישבן שלי כך שההד התפוצץ בחדר.
היא סובבה אותי, ישבה על שפת הספה, רגליה פרושות לרווחה, והורתה " על ברכיה. לזחול אלי ולהתחיל ללקק."ירדתי מולה, זחלתי והתחלתי לעבוד עם הלשון תחילה מבחוץ ואז בתוכה. הטעם שלה היה חריף, מלוח. היא ליטפה לי את הראש, ואז עודדה אותי: "ילד טוב, עמוק יותר", ואז סטירה, אם הקצב האט: "אל תתעצל, יצור! אתה צריך להרוויח את שביעות הרצון שלי!"ליקקתי עד שגופה התהדק והיא צרחה, נצמדה לשיערי ולחצה את פני אליה. נראה שזה נמשך לנצח.

ואז קמה. "קום סרטן, הניח את הידיים על הספה. תסתכל במראה."נקטתי בעמדה לראות את הפנים הסמוקות שלי ואת הגב התואם שלה עם רצועה שחורה ענקית בהשתקפות. היא משכה את הפקק בפתאומיות. הכאב פילח אותי שוב. "קח את זה, כלבה!"- והיא אחת חזקה היא דחפה אותי עד הסוף. יללתי. היא התחילה לנוע - בהתחלה לאט, קורעת אותי מבפנים, ואז מהר יותר ויותר. הכאב התערבב בתחושה מדהימה של מלאות וכניעה. במראה ראיתי אותי מתפתלת, דירות דיסקרטיות זורואז "קום סרטן, הניח את הידיים על הספה. תסתכל במראה."נקטתי בעמדה לראות את הפנים הסמוקות שלי ואת הגב התואם שלה עם רצועה שחורה ענקית בהשתקפות. היא משכה את הפקק בפתאומיות. הכאב פילח אותי שוב. "קח את זה, כלבה!"- והיא אחת חזקה היא דחפה אותי עד הסוף. יללתי. היא התחילה לנוע - לאט, קורעת אותי מבפנים, ואז מהר יותר ויותר. הכאב התערבב בתחושה מדהימה של מלאות וכניעה. במראה ראיתי אותי מתפתלת, דירות דיסקרטיות זורמות על פני. היא דפקה אותי זמן רב, שינתה את הקצב, כמעט הוציאה אותי, ואז החזירה היא דפקה אותי זמן רב, שינתה את הקצב, כמעט הוציאה אותי, ואז החזירה אותי בכוח. ואז התנועות שלה נעשו חדות יותר, היא השמיעה גניחה נמוכה וקפאה, הוכנסה עמוק לתוכי.
לאחר שהוציאה את הרצועה, היא הורידה אותה. "שכב על הגב. על הרצפה."התמוטטתי על הרצפה. "פתח את הפה."פתחתי. היא קמה מעלי כשרגליה פרושות. והרגשתי זרם חם של שתן מכה לי בפה. ניסיתי לבלוע, אבל חלוותת של מה שנראה לי שרציתי.